שווה לקרוא: איחוד ה- sh*t שלך

על שולחני הוא ערימת ניירות הכוללת צוואה, שנוסחה לפני חמש שנים, שמאמרים את מה שבסופו של מותי. יש גם אחד לבעלי. נקטנו בכמה מהצעדים החשובים: קיבלנו החלטה שחייבים לקחת את הילדים, הודיעו על כל סבא וסבתא על החלטתנו, השתמשנו בתבניות מחתיכת תוכנה בשם Willmaker, כמו גם מילאנו אותם. אפילו הדפסתי כמה עותקים.

האם אוכל לחצות את המשימה הזו מהרשימה שלי?

לא אני לא יכול. העיתונים טרם נחתמו על ידי כמו גם בעלי, פשוט מכיוון שהם דורשים גם חתימת חוויה, כמו גם פשוט לא גרמנו לזה לקרות. לחמש שנים.

האם יש לך את החרא שלך ביחד?

לא? אני בטוח שיש לך סיבה נהדרת. כאילו אולי נגמר לך דיו מדפסת.

ובכן, להרבה מאיתנו אין את זה ביחד, כמו גם החודש, לסופרת/לאמא קייטי רנק לב יש מאמר במגזין Bust על הנושא. קייטי מציעה לחגוג “לחבר את החרא שלך” כדרך להפעיל את עצמך לבגרות אחראית. הזמינו נוטריון כמו גם הרבה חברים. ממש מבריק, נכון? קרא את פוסט הבלוג של קייטי באתר שלה>

אם אתה קורא דברים שכל אמא חייבת להבין כמו גם בגלל שהאמינו שיש לי מסמכים חשובים מאוד משלי כמו גם הוגשו, אני מתנצל על כך שהצגתי את עצמי בצורה שגויה.